RSS

עולמם של המשחקים – חלק א'

07 פבר

בטרילוגיית כתבות זו אסקור בקצרה את עולם המשחקים, החל מעולם משחקי הקופסה והלוח דרך עולם משחקי התפקידים. אנסה להכיר לכם, אתם שמעולם לא שיחקתם משחקי לוח או שרק עתה נכנסת לתחום, קצת יותר מה קורה בתחום הזה, שלדעתי אחד התחומים המעניינים והמהנים שיש. אין צורך לדעת דבר בעת קריאת שורות אלו, כל שצריך הוא רק ניצוץ של התעניינות – ואני מקווה שאצליח להצית אותו לכדי להבה…🙂 הערה: הכתבה פונה לבנים ובנות כאחד, אך בשל עניינים טכניים בלבד המלל מנוסח בגוף זכר, עמכן הסליחה.

חלק א – מהם משחקי קופסה ולוח?

מהו משחק לוח?

משחק לוח הוא משחק שבו כלים מוצבים, מוסרים ונעים על לוח כלשהו. כל אחד ואחד מאיתנו מכיר מספר משחקים שהוא גדל עליהם וכשייזכר בהם, תצוף פתאום הרגשה חמימה של נוסטלגיה. משחקים אלו יכולים להיות למשל: שבץ-נא, מונופול, הרמז, טאקי, סיכון (ריסק), סולמות ונחשים ועוד. כמו גם משחקים יותר וותיקים ומוכרים כמו: דמקה, שש-בש, שח-מט ומנקלה. כל אלו דוגמאות למשחקי לוח שהיו ועדיין נפוצים בארץ בחנויות השונות.

מלבד אלו ישנם משחקי לוח רבים, יכול להיות שנתקלת בשמותיהם ברשתות שיווק אלו ואחרות כגון: דראקון, מצודות, דרך המדבר, מנצ'קין (והרחבותיו), מכניקס, טנטריקס, קוביות הקוברה, פנטגו ועוד ועוד. אלו הן דוגמאות למשחקי לוח מעט שונים מהמוכר, וחלקם נכנסים לקטגוריה שאותה אכנה "המשחקים הרציניים" – אסביר את מהות הכינוי לקראת סוף הכתבה.

אז, מה שונה במשחקים שאתה מדבר עליהם?

ובכן, השוֹני הגדול הוא העניין. לרוב הבעיה במשחקי לוח שנמכרים בחנויות כמו לחמניות טריות הם משחקים יחסית לא מעניינים, לא מאתגרים ודיי דלים. אתם תמצאו את עצמכם עם אריזות רבות שבבסיסן אותו הדבר, רק בשינוי הצבע והטעם. הילד אומנם נהנה מזה אך מבוגרים יכולים להשתגע נוכח הדלות. המשחקים שאנו נדבר עליהם לא בהכרח ממכרים יותר או מעניינים בטירוף, אך הם משתדלים להיות כאלו וכל אדם מוצא לעצמו את הסגנון ששובה אותו.

את השינוי בתפיסה ובעניין אפשר להדגים באמצעות משחק מוכר מאד, המונופול, שבאופן אישי אינני מחבב אותו כלל ועיקר (עוד על האנטי-מונופול שלי אפשר למצוא בקישור הבא). המטרה במונופול פשוטה, מטיילים על הלוח, קונים ומוכרים ומקבלים כסף. אך בניגוד לדעה הרווחת, אין שום פיתוח חשיבה או יכולת מסחר במשחק הזה, כל שעל השחקן לעשות הוא לגלגל קובייה: אם הוא נוחת על משבצת ריקה הוא קונה, אם הוא נוחת על משבצת תפוסה הוא משלם. המשחק יכול להמשך בין שעה ליותר-מידי-שעות ובעיקר ניתן לשים לבה לזמן חוסר-הפעילות שבו השחקנים לא ממש עושים דבר מלבד לגלגל קובייה באופן רציף.

המשחקים ה"רציניים" יותר נוטים מראש לטפל בבעיות המונופול למיניהן. ראשית, יש מטרה מוגדרת וזמן סיום משחק משוער, כלומר – עבור משחק מסוים הזמן לסיים אותו יהיה פחות או יותר אותו הדבר (למשל בין שעה לשעתיים) ובמקום והמטרה ברורה וגלויה – לא רק להשיג כסף במשך שעות עד שכולם מתייאשים מהמשחק אלא לצבור מספר מסוים של נקודות ניצחון או להיות השחקן המוביל לאחר מספר סיבובים מוגדר מראש. כל אלו מבטלים כמה דברים שניתן לראות במונופול: חוסר בפעילות מצד השחקן והימתחות ארוכה כמסטיק עד כדי ייאוש של הזמן.

בעוד שבארץ נדמה לעיתים כי תופסים הצופים מהחוץ את משחקי החברה כ"ילדותיים" או "מטופשים", באירופה ובארצות הברית משחקי החברה והפנאי תפסו נתח לא מבוטל של השוק. ישנו אתר, ה-BoardGameGeek המאגד מאות אלפי שחקני לוח מכל העולם. החברים באתר הם אנשים מכל הארצות ובכל הגילאים, צעירים ומבוגרים כאחד. למה משחקי לוח אינם מיועדים אך ורק לילדים?

בעיית הגיל והתרגיל: רבות התלונות כי משחקי לוח הינם משחקים לילדים בלבד, שנועדו לעזור להורים האומללים להרגיע את הזאטוטים הקטנים למשך זמן של שעה עד שעתיים, לכל היותר, אם יעזור לנו האל. אך האמת היא שאלו רק המשחקים אותם ניתן למצוא בחנויות המיועדות לילדים בלבד, חנויות שמטרתן באמת לספק את האתנחתא המדוברת. בעוד שהאמת שונה לחלוטין ואפילו מרבית המשחקים פונים דווקא אל הקהל המבוגר יותר.

המשחקים המיועדים לכם הם משחקים שונים ומשונים, חלקם קלילים יותר וחלקם קלילים פחות, ישנם הומוריסטים וישנם משחקים רציניים ביותר, יש משחקים בהם השחקנים מנסים להתגבר אחד על השני וישנם משחקי "סוליטר", בהם כל שחקן מנסה לפתח את היד שלו. לרוב, הדבר הבולט ביותר במשחקים הללו, כפי שנאמר, הוא המטרה. אם במונופול אפשר להמשיך ולשחק כמעט נצח עד שמשהו קורה, במשחקים "מתקדמים" יותר ישנה מטרה ברורה שניתן להשלימה, בדרך כלל, באותו זמן.

כדוגמה אדבר על משחק בשם קרקסון. זהו משחק פשוט באופן יחסי אך רמת התחכום בו עולה כתלות ברמת השחקנים המשחקים בו. המטרה פשוטה למדי, ישנם אריחים שנשלפים באקראי ומוצבים על הלוח, כאשר שחקן משלים מאפיין כלשהו – הוא זוכה בנקודות וכאשר כל האריחים אוזלים – תם המשחק. המאפיינים יכולים להיות הדרכים המצוירות או הערים המצוירות על האריחים. בכדי לעזור לכם לדמיין, חישבו על אריחי דומינו שבמקום נקודות ישנם ציורים (מצורף צילום בהמשך). העניין הוא כזה, לא רק שחוקי המשחק פשוטים ביותר אלא גם יש לו מטרה ברורה, הוא מסתיים כשהאריחים מסתיימים ודבר זה לוקח בממוצע חצי שעה עד שעה. אם בסיכון או במונופול היית יכול לבצע פעולות סרק במשך שעות ללא עניין, במשחק זה תבצע פעולות שתמצא בהן עניין מראשיתו ועד סופו של המשחק. אם לא דיי בכך, יש מטרה ברורה מאד – במהלך הזמן הקצר הזה עליך לחשוב כיצד לצבור את מירב הנקודות ולעקוף את יריביך!

אבל משחקי לוח לוקחים המון זמן, הלא כך? זוהי בדיוק בעיית זמינות הזמן: זוהי הבעיה הישנה ביותר בספר והיא מתוארת בקצרה אך באופן מהימן כך: "אין לי זמן לשטויות האלו". ובכן, יש לי רק דבר אחד לומר בנדון: משחקי חברה ולוח אכן אורכים זמן רב, אך מצד שני כל אחד מאיתנו בוחר להשקיע את זמנו בצורה שונה. חלקנו ישקיע 90 דקות ויותר בצפייה במשחק כדורגל, חלקנו ישקיע 90 יום ויותר בצפייה באח הגדול וחלקנו יבלה את הערב בסרטים. כל שצריך לעשות הוא להחליט להשקיע גם במשחקי קופסה את הזמן המגיע להם – כמובן בהנחה והם גורמים לך להנאה.

כמו כן, אני מאמין נלהב במשחקי חברה ככלי להעצמת היכולות החברתיות, חישבו על הזמן שבו השחקנים צריכים לשאת ולתת עם שחקנים אחרים, להפסיד ולנצח, להתחכם ולהיכנע וכל זה מבלי להיכנס לקטטות אלימות או ל"שבור את הכלים". אך נושא זה יכול לספר לי חומר לסדרת כתבות בפני עצמה ולכן לא ארחיב בנושא.

ואחרי שהאמנו לך אלירן, וניגשנו אל חנות משחקים קרובה – ראינו את תג המחיר וקיבלנו חום. מה אני, רוטשילד? הבעיה השלישית, בעיית ה-לו הייתי רוטשילד: תגי המחיר על משחקי קופסה טובים נעים בין 120 שקלים עד 500 שקלים בארץ, כשהממוצע הוא היכנשהו באזור ה-200 עד 300 שקלים טובים ותיקלין על משחק קופסה שכולל כמה חתיכות פלסטיק וקרטון מטופשות. האומנם זה מחיר מוגזם מידי? אני חושב שלא.

כדי לסבר את האוזן אבקש שתחשבו את סך ההוצאה הכספית שלכם בערב הבילוי האחרון עם החבר'ה או עם הילדים. זה יוצא אותו המחיר בערך, עבור 3 שעות בילוי או משחק קופסה כשתוכלו להנאות איתו כשעתיים עד שלוש בכל שבוע מחדש. לכן, חשוב וכדאי להיעזר בחברים, מכרים ומוכרים מהימנים בכדי להחליט איזה משחק לקנות כדי שתוכלו לשחק בו שוב ושוב (ושוב ושוב…).

או-קי. איך מתחילים את התחביב הזה? זה נשמע מסובך!

דבר ראשון שצריך לדעת הוא שהתחביב אינו מסובך כלל וכלל. רצוי וכדאי להתחיל עם משחקים פשוטים יותר ולאט-לאט, אם אתם נהנים, להמשיך למשחק מורכבים יותר. בכל חנויות המשחק אפשר להגיע ולראות משחקי קופסה פתוחים, לשחק בהם ולהתרשם מהם. בחלק מהחנויות אפילו יטרחו ללמד אתכם את החוקים למספר משחקים שונים עד שתגיעו לכדי החלטה. אוסיף ואומר שב"טקטיקה" וב"פריק" אפשר לשכור משחק בעלות מינימאלית לתקופת זמן, לנסות לשחק ולראות האם הוא מתאים לכם. (אינני רוצה להתחייב על העלויות, אך אני מעריך שהן באזור ה-20 שקלים לתקופה של שבועיים-שלושה).

בעניין איזה כותר לשחק בו ראשון? הכול עניין של טעם. בפורום הישראלי למשחקי לוח. בעניין איזה משחק לשחק ראשון הדעות לעיתים קצת חלוקות אך אפשר למצוא מכנה משותף ברור למדי – משחקים עם חוקים פשוטים וכאלו שלשחקן וותיק אין יתרון רב בהם על פני שחקנים חדשים. או לחילופין, משחקים שיתופיים בהם כל השחקנים עובדים יחד למען מטרה אחת והמטרה היא לנצח כקבוצה. בפורום משחקי לוח בתפוז ממליצים על הדברים הבאים:

  • בעברית: דרך המדבר, מצודות, המתיישבים של קטאן, דראקון, אל-אמברה, אל גרנדה, פנדמיק.
  • באנגלית/ללא דרישת שפה: Perudo, Modern Art, Acquire, Stone Age, Thurn and Taxis, Incan Gold,  Coloretto, Ticket to Ride, RattleSnake
  • ועוד!

אז מה עלי ממש לעשות בכדי להתחיל?

כמה המלצות, ראה מה הכי נוח לך מהן:

  • גש לחנות משחקים ונסה משחק או השכר אותו.
  • בוא לימי משחק פתוחים בחנויות השונות.
  • גש לחבר שמתעניין בתחום ובקש ממנו ללמד אותך משחק.
  • הצטרף לפורום בתפוז – אולי תמצא שחקנים לחבור אליהם באזור מגוריך.
  • הקלק באתר זה על "חיפוש שחקנים".
  • השאר לנו הודעה בדוא"ל, ואנחנו נפנה אותך לשחקנים נוספים באזורך.

שים לב שאתה יכול בהתחלה להצטרף לקבוצות פעילות או אל שחקנים וותיקים, אין צורך לקונת דברים מיוחדים או להשקיע סכומי כסף אדירים בכדי להתחיל. כל מה שצריך הוא – רצון!

הערות, שאלות ותשובות נפוצות:

הערה: משחקים זה מורכב מידי ומתוסבך מידי עבורי.

תשובה: זה ממש לא נכון. משחקים נעים בטווח כל כך רווח שבטוח ותוכל למצוא לעצמך משחק מהנה ולא מאתגר כמו שבאותה מידה תוכל למצוא משחק מהנה ומאתגר. ישנם משחקים רבים שבונים על זריזות ידיים, הפעלת חושים מסוימים או סיפור סיפורים – כך שכל אחד יכול לשחק בהם ללא סיבוכים.

הערה: שבעה עמודי חוקים? אני לא מתכוון לקרוא את כל זה!

תשובה: אמת, לקרוא "המון" עמודי חוקים זה בהחלט לא נעים ומבלבל אך הכול יחסי. אך תמיד ניתן לתפוס חבר-שחקן שיסכים להסביר לכם את ההוראות מ-א' ועד ת', דבר שייקח רבע שעה וידלג על רוב ההבהרות המיותרות שבחוברות ההוראות. אפילו ניתן להיכנס באתר זה ובאתרים אחרים למערכי לימוד ולחוקים מקוצים המשתרעים לרוב על עמוד אחד או שניים, בהם ניתן לקרוא את בסיס החוקים לאחר שניפו מהם את כל ה"הא ודא" המיותרים.

שאלה: האם לא יהיה לכם יתרון עלי אם אגיע למשחק כשאני לא יודע כלום?

תשובה: כן ולא. הכול תלוי במשחק האמת, ישנם משחקים עם היבט של אקראיות שבו אין יתרון לשחקן זה או אחר וישנם משחקים עם היבט תכנוני יותר, שאז באמת תהיה צריך לשחק משחק אחד או שניים בכדי להגיע לרמת חבריך. מה שצריך לזכור הוא שמשחק משחקים לשם הכיף וההנאה שבעניין, ולא בהכרח בכדי לנצח.

— קבצי PDF —

חלק א, חלק ב, חלק ג, כולם יחדיו.

 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- 07/02/2010 ב- אלירן טלר, כתבות תוכן

 

תגובה אחת ל-“עולמם של המשחקים – חלק א'

  1. מתן ליבוביץ

    09/02/2010 at 15:09

    אני רוצה להסביר טיפה יותר את עניין המונופול, (תכף אני אקרא את שאר הכתבה).
    יש משחקים שאני קורא להם "משחקים פתורים"
    בכל משחק (בעולם) יש סדרה של החלטות שאתה צריך לקבל (נקרא לה אסטרטגיה),
    (דומא לסדרה של החלטות: יש ליריב 13 קלפים שאני לא רואה אבל אני יודע שסיבוב קודם הכרזתי 1 ללא שליט והוא אמר פאס, במצב הזה ההחלטה שלי היא להגיד 2 ללא שליט, במצב B אני מחליט את החלטה b וכו') ולכל משחק יש את האסטרטגיה הכי טובה, זו שאם תחליף אותה רק תקטין את הסיכוי שלך לנצח.

    ברגע שגילת את האסטרטגיה הזו אין טעם יותר לשחק במשחק הזה. (כי אתה פשוט תעשה את אותו הדבר שוב ושוב כל משחק.)

    למשל סולמות וחבלים הוא משחק פתור: אתה לא מקבל בו שום החלטה…
    גם איקס עיגול הוא פתור, כי רוב הילדים בגיל 6 כבר יודעים איך לא להפסיד לעולם באיקס עיגול, על כן *לילד בן 6* אין טעם לשחק במשחק הזה, אבל לילד בן 3 כדאי לעשות כמה משחקים עד שהוא יבין את הפרנציפ.

    שחמט הוא לא משחק פתור, יש פרופסורים שחקרו את המשחק במשך שנים ועדיין לא יודעים איך לנצח תמיד. (אם כי אלוף העולם בובי פישר טוען שלבן תמיד מנצח בשחמט לא משנה מה שחור יעשה, אז אולי לבובי פישר אין טעם לשחק שחמט יותר).
    גם המון משחקים שנחשנים קלילים יותר (כמו דוראק) לא פתורים.

    ———————————————-
    בחזרה למונופול, מה שכותב הפוסט טוען (ואני מסכים איתו), שיש פיתרון למונופול,
    הפיתרון הוא "בלי קשר לכלום תקנה שטח, ואל תעשה שום עסקאות".
    ועכשיו כשיודעים את הפיתרון אין טעם לשחק….

    נ.ב.
    לפעמים משחק קורס ליהיות המשחק "רוב": המנצח הוא זה שרוב השחקנים רוצים שינצח בלי שום קשר למה שקורה על הלוח (למשל הצבעה בממשלה מי מהשרים יהיה ראש ממשלה היא משחק כזה). זה גם מצב מעצבן למרות שפורמאלית קשה להגדיר את המשחק "רוב" עצמו כ"פתור".

     

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: