RSS

עולמם של המשחקים – חלק ב'

09 פבר

זוהי הכתבה השנייה בטרילוגיית הכתבות, בכדי להתחיל לקרוא מהכתבה הראשונה, לחצו כאן. הכתבה השנייה תסקור את עולם משחקי התפקידים ותתמקד במשחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" שבו משחקים שחקנים רבים בישראל, בגילאים שונים ובמסגרות חברתיות שונות. הכתבה מכוונת לאנשים שאין בידיהם מידע כלל, או בידיהם מידע מועט בלבד על המשחק.

חלק ב – על משחקי תפקידים!

מהו משחק תפקידים?

ובכן, בויקי נאמר שמשחק תפקידים הוא משחק בו השחקן המשתתף מגלם דמות, ודרכה מקיים אינטראקציה מתמדת עם עולם המשחק ודמויות אחרות. פעולותיו השונות של השחקן בתוך המשחק מבוצעות בתווך של דמותו: הוא מסוגל לבצע רק את הדברים שדמותו מסוגלת לבצע, וברוב המקרים אין הסתמכות על כישורים אתלטיים, מנטאליים או אחרים של השחקן עצמו; זאת בניגוד למשחקים רבים, בכללם ספורט.

לאחר שהסכמנו שהמשחק במשחקי תפקידים הוא תוצאה ישירה של המורה לספורט בכיתה י"א, נבין יותר לעומק מהו משחק תפקידים, איך משחקים בו, למה מתחברים אליו ואם הבן שלי עוסק בזה, האם הוא כורת ברית עם השטן?

קודם כל, לא. הבן שלך אינו בברית עם השטן או כל דבר שטני זה או אחר, ותאמינו או לא – אבל יש קהילה שלמה של קנאים דתיים בארה"ב שבטוחים שמי שמשחק מבוכים ודרקונים עזב את הנצרות ועושה יד אחת עם כוחות השאול. ישנם פורומים רבים שבהם באים נערים במצוקה מכיוון שהם רוצים ליהנות מהמשחק בעוד ההורים שלהם לא מאשרים להם מכיוון שהם משוכנעים שבזאת יבוא הרוע על העולם. אבל הסיפורים האלו ישמרו ליום אחר!

כבר הבנו שמשחק תפקידים הוא משחק בו המשתתף מגלם דמות כלשהי ודרכה הוא פועל. דרך פשוטה להבהיר זאת היא באמצעות משחקי מחשב, בהם אתה יכול למשל לבחור לגלם את הלוחם ולהיות בעל כוח  ובעל היכולת לנפץ ולנתץ דברים. בעוד שאם היית בוחר לגלם את הקוסם היית בעל יכולת להטיל כדורי אש וכדורי ברק. באופן דומה אתה יכול לנהל את חיה של דמות בסימס, אז אתה קובע מה היא תעשה במהלך היום ובאיזה עבודה תעבוד. כך הדמות יכולה להיות שוטרת ובשלנית מעולה בעוד במציאות הדברים אינם כאלו. בדיוק כך מגלמים תפקידים במשחקי תפקידים ב"נייר ועט".

כיצד משחקים במשחקי תפקידים בנייר ועט?

ובכן, במקום להקליק על העכבר כל שחקן פשוט מגלם את דמותו במציאות – כמעט כמו בתיאטרון רק בלי קהל ובלי הדרישה להיות שחקן מועמד לאוסקר. השחקן מגלם את דמותו כקוסם או כלוחם או כנער תל-אביבי מתבגר, הכול תלוי במשחק בו משחקים. המערכות השונות, כלומר – העולם בו מתרחשים האירועים, יכולות להיות מערכות של עולמות פנטסיה או עולמות עתידניים או בעולם שלנו בזמנים האלו. אני אתמקד במשחק הפנטסיה מבוכים ודרקונים שקנה לעצמו דריסת רגל חזרה בשוק הישראלי.

מהו משחק מבוכים ודרקונים?

מבוכים ודרקונים או מו"ד בקיצור, הוא משחק תפקידים בעולם פנטסיה שבו חיים לוחמים, כוהנים, קוסמים, דרקונים, גובלינים, אורקים, עוגים ויצורים שונים ומשונים נוספים. השחקן תמיד מגלם את דמותו של גיבור הנשגב מעם ולו יכולות שאין לפשוטי העם – למשל קוסם שיכול להטיל פרצי אש בכל כיוון או נוכל שיכול לנוע מהר בשדה הקרב ולגרום לאויביו נזק רב. ההבדל בין השיטות השונות הוא במכאניקת המשחק. למבוכים ודרקונים יש מכאניקה מסוימת המסייעת לשחקן לקבוע האם הדמות שאותה השחקן מגלם מצליחה או לא מצליחה לבצע פעולה מסוימת. למשל, איך נחליט אם הגיבור יכול לקפוץ מעל תהום פעורה?

השיטה הבסיסית במבוכים ודרקונים נקראת שיטת ה-ק20. כל הרעיון כולו פשוט ביותר: מגלגלים קובייה בעלת עשרים פאות (להלן ק20) ורואים מה המספר שיצא, מוסיפים למספר הזה את "התוסף" שיש לדמות ובודקים אם הסכום שיצא שווה או גדול יותר ממספר המטרה. לדוגמה: בכדי שהגיבור שלנו יקפוץ מעל התהום עליו לעבור את מספר המטרה 20, מספר זה נקרא גם "דירוג הקושי". השחקן מגלגל קובייה ותוצאתה 16. אם כך, 16 קטן מ-20 ולכן הדמות אינה מצליחה לבצע את הקפיצה, אך עדיין לא החשבנו את התוספים. נניח שהדמות שלנו אתלטית מאד ולכן היא זוכה בתוסף של "6" בכל פעם שהיא מבצעת קפיצה. אזי, הסך הכללי הינו 22 (16 בקובייה + 6 בתוסף), שזה מספיק בכדי לעבור את מספר המטרה שלנו ולכן הדמות כן מצליחה לעבור את התהום בקפיצה.

ובכן, זהו הבסיס לקביעת "האם אפשר" לבצע דברים בעולם המשחק מטעם המכאניקה. האם אני יכול לפגוע באויב? האם אני יכול לזנק על הנברשת? האם אני יכול להפיל את האויב מהצוק? האם אני יכול להתנגב בשקט? האם אני מצליח לשמוע משהו מקצה המסדרון? האם אני יכול להרשים את הגבירה בכפר? האם אני יכול לשכנע את הנפח הזועם שאנחנו בצד שלו? על כל השאלות האלו ועוד אפשר לענות בצורה זו של גלגול קובייה, הוספת "התוסף" ובדיקה – האם עברנו את דירוג הקושי של הבעיה.

מלבד הבעיות המכאניות אפשר לפתור בעיות רבות גם באמצעות משחק תפקידים. בכל קבוצה קיים שחקן אחד שממלא תפקיד חשוב ביותר – הוא המנחה המשחק. במו"ד המנחה נקרא שליט המבוך או בקיצור, שה"מ. שליט המבוך הוא המפיק של המחזה התיאטרלי שנקרא עולם המשחק. איך זה בא לידי ביטוי? ובכן, נניח שדמות מסוימת רוצה לשבת בפונדק ולהזמין כוס שיכר. בשביל פעולה פשוטה זו אין צורך לבדוק עם  קובייה כי דיי ברור שכל אחד יכול לבצע מלאכה זו. במצבים שגרתיים כשאלו השחקנים פונים, באמצעות דמויותיהם לדמויות אחרות בעולם המשחק שאותן מגלם שליט המבוך. כלומר, שליט המבוך מגלם את כל הדמויות בעולם, החל מהפונדקאי וכלה באויב הנבזה והאכזר!

אך, האם זה הוגן שלשחקן אחד יהיה כל הכוח הזה?

האם בעקבות זאת לשה"מ יש כוח עודף והאם הוא נהנה כמו השחקנים? ובכן, התשובה מורכבת ואנסה להסבירה בצורה פשוטה ככל האפשר. תפקיד השה"מ ותפקיד השחקן שמגלם את דמותו, הם תפקידים שונים ביותר מבחינת ההנאה מהם, בעוד שהשה"מ נהנה לשלוט בעולם ולהיות האדון הבלתי מעורער של העלילה השחקן נהנה לשחק את דמותו ואת דמותו בלבד. היתרון של השחקן הוא, שהוא אינו יודע מה תביא העלילה ובמהלך המשחק הוא חוקר, מגלה ומתקשר עם דמויות ועם העולם, ובאמצעות פעולות אלו הוא נהנה. השה"מ מאידך גיסא, נהנה מלהכניס את הדמויות למצבים מאתגרים ולראות כיצד הן מתמודדות עם האתגר. ישנם שאוהבים את תפקיד השה"מ וישנם שאוהבים את תפקיד השחקן.

האם חובה על השה"מ להיות אדם מבוגר ואחראי? והאם חובה לעסוק בכך מטעם חוג כלשהו?

דעה קדומה ומוטעית היא שאפשר לשחק את המשחק אך ורק בחוגים או באמצעות פיקוח של מבוגר אחראי. האמת היא שכמעט כל אחד יכול לשה"מ וכמעט כולם יכולים להקים חבורת משחק ללא צורך בפיקוח חיצוני. זה אומנם נכון ששה"מ מנוסה או שחקן בוגר יכול למלא תפקיד זה בצורה טובה יותר אם כי אין הכרח שזה יהיה המצב, כל עוד כולם נהנים מהצורה בה השה"מ מנהל את המשחק. כל מה שצריך הוא קבוצה של ארבעה עד שישה אנשים (בדרך כלל זהו האיזון הטוב), כשאחד מהם לוקח על עצמו את תפקיד השה"מ. כל שצריך בכדי לשה"מ הוא מעט דמיון והיכרות עם המשחק.

לעיתים השה"מ כותב ויוצר את ההרפתקאות שלו בעצמו כמו מחזאי של מופע ולעיתים הוא פשוט מוצא חומר מוכן מהרשת ו"מריץ" את העלילה לפי המידע שרשום בחומר המוכן. חומר שכזה ניתן למצוא זמין, בחינם ובעברית באתר של כוכבי כסף ובאתר של טקטיקה.

כך בעצם כל קבוצה של אנשים שרוצים ומוכנים להשקיע מספר שעות ביום יכולה להתחיל לשחק ללא עיכוב במשחק. החוגים למיניהם אכן טובים אם אתם חושבים כהורים, שהילדים לא יסתדרו בעצמם ללא מסגרת כלשהי של הכוונה ואם כך הוא הדבר, אני מציע באופן אישי לבחור את החוגים בהם יש מיעוט של משתתפים. ישנם חוגים רבים בארץ שעל כל 15 ילדים ישנו מנחה אחד, ואני חושב שזהו פספוס גדול. הילד לא נהנה מחוויית המשחק כמו שצריך ומאור הזרקורים שלו כיוון שיש עימו עוד 14 שחקנים שגם הם רוצים נתח מהתהילה. בעוד שבחוגים קטנים, למשל בקבוצה של עד 6 שחקנים, כל שחקן יכול לקבל את הזמן המגיע לו.

באותה נשימה אני חייב לציין לשבח את כוכבי כסף וטקטיקה ובפרט את מר ערן אבירם, המתרגם הראשי של קו מבוכים ודרקונים ואחראי על חומר רב שיוצא בעברית. הם דואגים להפיץ חומר חינמי בעברית ברשת בנוסף לתרגום המסחרי של ספרי מבוכים ודרקונים לעברית. בעיה שהייתה יכולה לצוץ היא בעיית שפה, אם שחקנים לא שולטים לחלוטין בשפה האנגלית הם היו עשויים להיקלע לקשיים. אך המצב כיום הוא כזה שניתן את רוב הדברים למצוא בעברית או מעוברת.

רק ילדים משחקים במבוכים ודרקונים, לא?

עד עתה ראינו מהו המשחק, מה פחות-או-יותר קורה בו ודיברנו קצת על חוגי ילדים. אך לא רק ילדים משחקים במבוכים ודרקונים, ליבת השחקנים בדרך כלל מבוגרת יותר ואפשר למצוא שחקנים רבים בגילאי 20+. לא רק אלו כי גם אם ישנם שחקנים בגילאי 30+ ואף 40+ שמשחקים באותה מערכה שנים רבות יחד. המשחק הוא משחק חברתי לכל דבר ואינו פונה או מיועד אך ורק לילדים. העובדה שישנם הרבה חוגים המיועדים לילדים כנראה תסייע להפוך את דור הילדים של היום לדור השחקנים של מחר.

ואם אני רוצה להתחיל לשחק, כיצד אני עושה זאת? הדבר נורא פשוט – אם כי מורכב באותה מידה. העצה הטובה ביותר היא, לעניות דעתי, למצוא חבורה קיימת ולהצטרף אליה או למצוא מספר חברים שרוצים להקים קבוצה חדשה. רצוי וכדאי ששחקן אחד או יותר כבר יכירו את המשחק מקודם ושיהיה להם ניסיון בו – כך יקל עליהם לעזור לכם להתאקלם בעולם המשחק. האמינו לי – לאחר שתיים או שלוש פגישות, כבר תדעו את רוב רובו של והמשחק והשאר יבוא עם הניסיון.

מקומות מומלצים לחפש בהם:

ומה לגבי כל הספרים שאני רואה בחנויות הספרים?

חברת אשפי-החוף (Wizards of the Coast), בעלת זכויות היוצרים של שיטת המשחק מבוכים ודרקונים הוציאה שלושה ספרים שאותם כינתה "ספרי הליבה של המשחק". ספרים אלו כבר תורגמו לעברית על ידי כוכבי כסף הוצאה לאור ואלו הם הספרים: ספר החוקים לשחקן, המדריך לשליט המבוך ומגדיר המפלצות. אשפי-החוף ממליצים שלכל שחקן יהיה עותק של "ספר החוקים לשחקן" ולשה"מ יהיו עותקים של שני הספרים הנוספים.

לעניות דעתי וניסיוני, מספיק שלחבורה כולה יהיו שלושת הספרים. אם שליט-המבוך מריץ הרפתקה שהוכנה מראש, אז גם אין לו צורך ב"מגדיר המפלצות". למרות האמור לעיל, סביר מאד להניח שאחרי שתכנס למשחק יהיה ברשותך ספר החוקים לשחקן מכיוון ששחקנים תמיד נהנים להציץ בו ולראות כיצד הם יוכלו לפתח את דמותם בעתיד. את ספרי הליבה ניתן למצוא גם בחנויות הספרים ברחבי הארץ.

מה מיוחד במהדורה רביעית על פני מהדורות עבר?

ישנם דיונים בלתי פוסקים האם המהדורה החדשה טובה יותר מהקודמת או להפך, האם המהדורה החדשה גרועה יותר מהקודמת. אישית, אני אוהב את המהדורה הרביעית והחדשה יותר מכיוון שהיא קלה יותר בכל המובנים – קל יותר לשחק בה ולהנחות אותה מבחינת המכאניקה, אבל כל אחד כנראה יבחר לעצמו האם לשחק במהדורה זו או אחרת. למרות זו, האמת הקשוחה היא שמאז 2008 לא מדפיסים יותר את הגרסאות הישנות של המשחק, כלומר, מהדורה 3.5 ומטה – את אלו אפשר למצוא רק בירידי אספנות או בעותקים ספורים שנותרו בחנויות. נכון להיום, מדפיסים רק את הספרים של המהדורה הרביעית, ספרי הליבה וספרי ההרחבה.

במהדורה הרביעית נעשו כמה שינויים חשובים ומעניינים. נמצאה שיטה הפותרת בעיה ישנה במו"ד, בעיית "יום העבודה". מה שהיה קורה בשיטה הישנה הוא, שאם גיבור היה יכול להטיל לחשים – לאחר מיצוי הלחשים הוא הפסיק להיות מועיל לחבורה. בשיטה החדשה כולם מועלים לחבורה, הלוחם והאשף גם יחד – לשניהם יש אפשרות לעשות דברים תמיד.

הדברים האלו נקראים "כוחות" והם מחולקים בגדול לשלושה סוגים: כוחות לפי-רצון, שאפשר להשתמש בהם בכל עת. כוחות התקלות, שאפשר להשתמש בהם פעם אחת בכל קרה וכוחות יומיים שאפשר להשתמש בהם פעם אחת בכל יום. כך בעצם, גם כאשר אזלו הדברים לעשות דמות יכולה להשתמש בכוחות לפי-רצון שלה בקרב כל הזמן.

אילו עוד משחקי תפקידים ישנם, מלבד מבוכים ודרקונים? ובכן, יש דיי הרבה. משחקי תפקידים רציניים יותר ורציניים פחות, כאלו המשווקים תחת מותגים מובחרים וכאלו עצמאים. בעברית יצאו לאור שתי שיטות נוספות: שחר האדמה והנשגבים, שתיהן שיטות טובות ומהנות מאד.

לסיכום: דיברנו על משחקים תפקידים על קצה המזלג, ועל שיטות "מבוכים ודרקונים" קצת יותר בפירוט. כל שנותר לך לעשות הוא להתנסות בעצמך!🙂

  • הכותב מנחה מבוכים ודרקונים בחוגי ילדים ואחד מהמתרגמים הרבים של ספרי מבוכים ודרקונים לעברית.

— קבצי PDF —

חלק אחלק ב, חלק ג, כולם יחדיו.

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- 09/02/2010 ב- אלירן טלר, כתבות תוכן

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: